פעם הייתי כותבת ישר את סיכום לימודיי, וההכשרות שלי כמורה ליוגה. היום זה אחרת.

שמעתי את המשוררת מיה טבת דיין מציינת מילה שלא הכרתי: “לבבאית” ומיד הרגשתי שאני רוצה להרגיש בכל יום בחיי  לבבאית. הרבה יותר מלהגדיר עצמי מורה ליוגה או מטפלת ביוגה או כל הגדרה אחרת. היום יותר מתמיד, אני מבינה את העשייה שלי. הייעוד שלי ואת העובדה שבחיי אני נמשכת לעבודה מול נשים ואנשים ובמיוחד ללבבאים ולבבאיות